מוקדש להורים של “מתוקים”

שלישי שמח חברים😁
הטיפ שאתן היום בפוסט פונה לכל אדם באשר הוא שרוצה לשנות אפילו משהו קטן😊.
אך היום אני רוצה להתמקד בכם הורים יקרים (אבא ואמא של סוכרתיים).
בעבודתי , אני נחשפת להרבה סוכרתיים.
כשאני פוגשת בבני נוער וגם ילדים – אני מגלה עולם שלם כל פעם מחדש- עולם ההורה! – שזהו עולם לא פחות חשוב ומדהים מהילד…
ההורה שכה חשובים לו הילדים שלו ומה הוא לא יעשה עבורם (שזה ממש לא מובן מאליו!- אבל זה נושא לשל עצמו…)…
העניין הוא שלתוך העולם הזה, מתווספים עוד פרמטרים שמשפיעים על כולם (על ההורה , על הילד והסביבה כאחד)- הלחץ, החשש, הפחד, חוסר הבטחון של ההורה:
“מה יהיה אם הוא לא ירגיש היפו”…
“זה לא בסדר שהוא כל כך הרבה זמן על גבוה”…
” אני חייב להתקשר שיזריק מייד”…
“אתן לו לאכול מה שבא לו ככה לא ירגיש שונה”…
“אבל אני יודע שזה לא בסדר כי צריך ללמד אותו שכן אוכלים בכמות נכונה ורק מתי שאפשר”…
“קשה לי ממש לראות את הילד שלי נדקר כל יום ואין לי מה לעשות עם זה”…
“עד עכשיו הכל טוב…אבל פתאום בפעם הראשונה הפרפרית כאבה והיה מלא דם והוא כל כך בכה…שם התחלתי לבכות איתו- זה גמר אותי”…
“לא רוצה שירגיש שונה מאף אחד”…
ועוד מיני רבים…
קחו שנייה אוויר הורים יקרים…
לא תמיד הכל כל כך מסובך!!
כשהפכתי להיות אמא – הבנתי מהי דאגה הורית – והיא מאוד לגיטימית (על אחת כמה וכמה שהילד/ה סוכרתיים או כל בעיה כרונית אחרת).
מאוד קל לשבת ולהגיד מהצד: ” אל תדאגו יהיה בסדר…”- כן- יהיה בסדר זה ברור!!, אבל אני דואג עכשיו וכלום לא יקטין זאת!!
נכון- גם זה חלק מהדרך והתהליך שהורה עובר כשהוא מקבל את הסוכרת על כתפיו…
אך אני רוצה להכניס קצת הבנה ואולי אור מהצד של הילד/ה הסוכרתיים (כי מנקודת המבט הזו אני מגיעה…).
אנחנו הילדים לא פוחדים ממה יקרה בעתיד, אנחנו אפילו לא במקום של להבין השלכות כי זה בכלל לא מעניין אותנו (לפחות לא בגיל ההתבגרות).
אנחנו קיבלנו בשורה…וואללה- אנחנו יכולים להמשיך לחיות איתה ולנצח ת’עולם. אנחנו ממש אבל ממש לא מתמסכנים- כן לפעמים זה לא כייף ובטח לא קל- ואלו הרגעים שבהם אנחנו צריכים אותכם ההורים!,
שתדעו להבין אותנו , לראות את הצרכים שלנו וגם לדעת שאחד מהם הוא צורך בעצמאות!- בלהתקדם, בלא להיתקע מאחור בלחיות חיים רגילים רק קצת יותר בריאים ועם יד על הדופק…
אתם באמת חושבים שאם תתקשרו אלינו 200 שיחות ביום ותפעילו את השב”ק כדי שנזיז עניינים- אז לא נעשה דווקא?!- כי הרי “אני אחראי על הגוף שלי!!”
הורים אהובים שלנו- אנחנו צריכים אותכם שתחבקו, שתבינו, שלפעמים גם תזדהו עם כאבינו, כי הוא קיים שם ואי אפשר להתעלם ממנו.
צריכים שתכוונו אותנו, אבל תתנו לנו גם ללכת לבד בדרך.
תנו לנו ליפול, לקום, לטעות , אך תהיו שם כמזרון קפיצי טוב שננחת עליו וייתן לנו נחיתה רכה ותנופה חזרה למעלה!
אל תקחו הכל לידיים שלכם- כשיש עבודת צוות הכל מסתדר…
ואם אנחנו הילדים ממשיכים את החיים- הדבר האחרון שנרצה, זה לראות אתכם עצובים-טוב לנו להמשיך בחיים רגילים ואת זה רק אתם יכולים להקנות לנו תוך כדי השנים😊
אם יש משהו שחרוט לי מאוד חזק מכל הילדות היפה שלי- זה שאמא ואבא שלי תמיד חייכו ועשו את הדברים הכי קטנים שנתנו לי להרגיש הכי בגדול (כמו לדוגמה לישון אצל חברה ולבוא להזריק כשצריך, או בזמנו ,אמא שלי הזמינה לי שוקולדים מיוחדים ללא סוכר כדי שלא ארגיש שונה כשכולם אוכלים)…
היום כאמא שמנסה לשמור לילדיה על אורח חיים נכון ובריא. אני מוצאת בעצמי הרבה יצירתיות.
מכניסה מצרכים בריאים למאכלים שעל פניו נראים פחות בריאים.
הורים, בתחילתו ובסופו של דבר אנחנו שואבים את כל האנרגיות הטובות והחוזק מכם💪🏻
וגם אם על פניו לא נראה כך- מבטיחים לכם שיום אחד זה יקרה ונגיע לתוצאות מדהימות (נכון עם הסוכרת אי אפשר לחכות. אך דווקא שם נסו להיות אבל לא בהכרח להיראות😊)…
מקווה שלכול אחד מכם הפוסט הזה אעלה אפילו במילה מסויימת חיוך קטן…שמרו אותו ונצרו אותו איתכם לכל השבוע הקרב…
שיהיה המשך שבוע טוב, מלא במצב רוח טוב , אנרגיות וכייף😁❤
• טיפ- נסו להשתמש ביצירתיות שלכם, כדי לחשוב איך להקל על עצמכם בימים הקרובים.
שהכל יהיה זמין ומהיר וכך לא תשברו שגרה😊
• בתמונה יוגורט טבעי שאני טוחנת עם פירות טבעיים (כמובן שאפשר לשחק עם מרכיבים), שהילדים שלי אוהבים לאכול עם גרנולה ביתית, כשבא להם מעדן בבוקר😁- אז הכנתי מראש מנה גדולה ושמתי במקרר כי לא אהיה יומיים בבית- אז שלא יהיה לסבתא ברדק וכך גם אורח החיים הבריא לא נקטע😜
נתראה שבוע הבא בדיוק באותו מקום…
מוזמנים לעקוב אחריי גם באינסטגרם- yaara raz או פייסבוק- “סוכרת בגישה אחרת”